הגיליון נחתם בתרגום פרק מתוך הפוליטיקה התרבותית של הרגש, ספרה רב ההשפעה של הפילוסופית וחוקרת התרבות שרה אחמד, שפורסם לראשונה באנגלית לפני כעשרים שנה. במרכז הספר עומדת המשגה שונה של רגשות — לא כמערך ביהביוריסטי של חישה, תפיסה ותגובה ולא כמערך פסיכולוגי של פנימיות רוחשת. הרגשות, לפי אחמד, מערבלים את היחס בין פנים וחוץ מכיוון שהם מעוצבים מן המגע — בין אנשים, בין אנשים לדברים ולסביבה — ויוצרים משטחים וגבולות, היבדלויות והיקשרויות. רגש אינו דבר בדיד, מיידי ובלתי אמצעי, היא טוענת; הוא מצוי בתנועה ונוצר מתוך אותה תנועה — הוא עובר, חולף, מהדהד ומופץ; ובתוך כך הוא יוצר רושם, כלומר הוא רושם עצמו על הסובייקט, מטביע עצמו בגופו וחורץ בו את מקומו. ספרה של אחמד הוא אפוא קריאה פנומנולוגית במציאויות חברתיות קונקרטיות, בתנועות הרגש שבבסיס תנועות גזעניות וניאו–לאומיות. מבין פרקי הספר, העוסקים בין היתר בכאב, בפחד, בגועל ובאהבה, בחרנו לתרגם את הפרק שאחמד מייחדת לשנאה, ובו היא מנתחת את ההיפוך שבבסיס השנאה, המשימה עצמה כאהבה — אהבה לאומה או לעם, כלומר לקבוצה הלכידה שחדירתם של זרים מאיימת עליה. המעקב אחר החרדה מפני הפגיעה והחילול שבבסיס השנאה, חרדה שכרוכה בדמיוּן אינסופי שלהם, מראה את תנועתו של הרגש שעשויה מפנטזיה, מהשלכה, מהידמות והיבדלות.